עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
כוח ההמונים , חכמת ההמונים
12/12/2019 13:09
עידן כהן
1.אתם עובדים בארגון שהחליט להיעזר במיקור המונים לצורך פיתוח רובוטים חדשים. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים ? נא לנמק.

 כאשר אנו מפתחים מוצר חדש, ניתן להשתמש במיקור המונים לצורך הבנת השוק של המוצר, היקף הדרישה למוצר וצרכי הלקוחות הפוטנציאליים - כלומר מיקור המונים היא דרך להשתמש בחוכמת ההמונים בכדי לקדם צרכים שונים של הארגון. המפתח צריך להבין מי הוא הלקוח אשר עבורו מפתחים את המוצר ולאפיין את הצורך של הלקוח מן המוצר. לפי דעתי, לאור מה שהסברתי קודם, הארגון צריך להיעזר במיקור חוץ בשלב העיצוב של הרובוט בכדי להבין את צרכי הלקוח וכך הרובוט יהיה נוח לשימוש של הלקוחות

2.עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזו שיטה תבחרו ? נא לנמק.

קיימות 4 שיטות לשימוש בחוכמת המונים לטובת ביצוע תחזית לסיכויי הצלחה של מוצר:
1. דירוג לפי שיטת האסימונים 
2. שווקי חיזוי
3. טורניר רעיונות
4. דירוג לפי גליון ציונים

כדי לבצע חיזוי תיאורטי לשלושה מוצרים המיועדים לשוק ספציפי, הדרך הטובה ביותר היא באמצעות דירוג, הן לפי שיטת האסימונים והן בשיטת הציונים. כאשר משתמשים בשיטות אלו ניתן להבין בצורה ברורה את סדר העדיפויות של הלקוחות בהיבטים שונים של המוצר. שיטת השווקי חיזוי מתאימה יותר למקרה בו הדרישה הייתה לדעת מי המוצר אשר יצליח באופן הטוב ביותר בשוק.

3. מהם הסיכונים במימון סטרטאפ בשיטה של מימון המונים?

כאשר אנו מתייחסים לסטארטאפ, הצלחתו תלויה במידה רבה במרכיב החדשנות, מה שאומר שגניבת רעיון הסטארטאפ עלולה להביא לכשלונו. אחד הסיכונים העיקריים ברעיון של מימון המונים חברות בסטרטאפ הוא החשיפה של הרעיון לקהל הרחב משום שחשיפה של הרעיון עלולה להביא למצב של גניבת רעיון הסטרטאפ טרם הקמתו. על מנת להתמודד עם סיכון זה יש לרשום את הרעיון כפטנט לפני שיוצאים למימון המונים.
כמו כן, קיים סיכון נוסף והוא הרצון של ההמונים לקבל בעלות חלקית על החברה מכיוון שתרמו כסף להקמתה. סיכון זה עלול למנוע חופש יצירתי ועסקי של מקימי הסטרטאפ. 
סיכונים נוספים יהיו: הצורך בהתעסקות עם משקיעים רבים, הונאות על ידי מתחזים ועוד.

0 תגובות
ניהול ידע בענן
10/12/2019 18:12
עידן כהן
1. ארגון מסויים החליט להעביר את כל פעילות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירותי ענן KMaaS.
א. מהם היתרונות שהארגון מצפה להם?

  • חוסר תלות במקום פיזי - שימוש בשירותי הענן מאפשר גישה מכל מקום, באמצעות דפדפן סטנדרטי, כלומר ללא תלות בציוד.
  • עדכניות תוכנות - התוכנות מתוחזקות בענן וכך המשתמשים מקבלים את הגרסאות העדכניות ביותר.
  • גמישות - ניתן להתחיל בשירות/יישום בודד ובהמשך להוסיף שירותים נוספים, או להקטינם. כמו כן אפשר גם להתחיל במספר משתמשים מצומצם ולהוסיף משתמשים בהדרגה.
  • גיבויים אוטומטיים - ספק הענן אחראי לגיבוי ושרידות הנתונים.
  • הגדלה/הקטנה מיידית של נפחי אחסון בהתאם לצורך - ניתן לביצוע ללא רכש או השבתה של שרתים.
  • גלובליות - ניתן לשימוש מכל מקום ועם כל סוג מכשיר.
  • עלויות נמוכות - אין צורך ברכישת תוכנות, בהתקנת שרתים יקרים, כונני אחסון וגיבוי והיערכות לחירום.
  • אין צורך בתיאומים מורכבים - הלקוח הסופי בארגון לא זקוק לאנשי IT שירכשו תוכנה, יתקינו ויבדקו התנגשויות עם תוכנות קיימות.
  • ציוד קצה זול - פעולה באמצעות דפדפן ניתן לבצע ללא מחשבי קצה חזקים.
  • עלויות תפעול זולות - אין צורך בצוות IT גדול ו/או מיקור חוץ. לא צריך מבנים, חשמל, קירור ותחזוקה.

ב. מנה שלושה תנאי סף להצלחה

  • שיתוף פעולה - שיתוף פעולה מלא מכלל העובדים המעורבים בתהליך בכדי להבטיח את הצלחתו.
  • תקשורת - יש צורך בקווי תקשורת ברמה גבוהה, שכן ארגון תלוי ביכולת התקשורת שלו.
  • אבטחת מידע - שכירת שירותים מחברת אבטחת מידע טובה לשמירה על נתוני החברה.

2. מתי יש צורך ב"מחשוב קצה"?

במחשוב קצה הכוונה לייצור, איסוף וניתוח נתונים בשולי הרשת שבה נוצרים הנתונים ולא בשרתים ומערכות מרכזיים, המכונים בדרך כלל הענן. במחשוב קצה עיבוד הנתונים נעשה על הרכיבים עצמם או בסמוך אליהם. כאשר ייצור, איסוף וניתוח הנתונים מבוצע בנקודות המחשבים או בקרבת מקום בהם מיוצרים (ולא בשרתים מרכזיים) וזאת בסמוך לקבלתם יש צורך במחשוב קצה. כיום עיבוד הנתונים נדרש להיעשות במהירות ונדרשת תגובה מהירה. מחשוב הקצה מאפשר ניתוח נתונים ותגובה בזמן (כמו במכוניות אוטונומיות). עיבוד חלק מהנתונים נעשה במכשיר חכם, וכך קל יותר לנהל מידע בכמויות אדירות שנוצר בתעשיות שונות.

3.בהנחה שאתם אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם למכירות בפועל ותוצאות הפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות חברתיות. האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או אגם נתונים ? נא לנמק.

אני אבחר באגם נתונים, כלומר DATA LAKE לצורך אגירת הנתונים. היות ונדרש לאגור ולשמור מידע רב והמידע יכול להשתנות בקצב מהיר בכל רגע נתון, ונדרש מאגר מידע שמאפשר הכנסה ושליפה של מידע ועדכון מהיר, אבחר בצורה זו. אגם נתונים היא צורת אחסון שמטרתה לאסוף את כל המידע הקיים במאגר מרכזי אחד, בדגש על העברה של כל הנתונים ללא אבחנה בצורתם או בתבניתם. באמצעות שיטה זו ניתן לבצע אנליזות בזמן אמת ולנתח את הנתונים. 
0 תגובות
המשכיות ידע
30/11/2019 13:02
עידן כהן

הספרContinuity Management: Preserving Corporate Knowledge and Productivity When Employees Leave נכתב כבר בשנת 2002 ע"י Beazley, Beoniseh ו- Harden,ולמרות זאת הוא אקטואלי מתמיד. הספר דן בשימור הידע הארגוני והמשכיותו, לאור עזיבת עובדים. המתודולוגיה המתארת בו להעברת ידע בין דורי, יוצרת מצב ארגוני בו הידע נשמר כמעט מיום הגעתו של העובד החדש לארגון, ומלווה אותו עד יום עזיבתו.

 

קיימות מספר בעיות הנוגעות להמשכיות הידע בארגונים, כאשר רוב הבעייתיות מקורה בעזיבה של עובדים וותיקים את מקום העבודה, שכן ככל שאדם עובד יותר זמן במקום עבודה אחד הוא לומד להכיר את התנהלות העבודה, מתמקצע יותר בעבודתו, רוכש ידע רב בנושא, ומפיק לקחים מעבודתו ומתהליכים נוספים בארגון. ניהול המשכיות הידע תורם רבות: הוא משפר את קבלת ההחלטות של העובדים הוותיקים והחדשים ומסייע לעובדים להבחין בין עיקר לתפל בעבודתם, הוא תורם לקיצור זמן קליטת העובדים החדשים ומשפר את המקצועיות שלהם. אלו משפיעים על ביצועי הארגון ועוזרים לו להשתפר ובכך מגדילים את היתרון העסקי שלו.

 

כאשר עובד שעבד תקופה ארוכה באותו מקום עבודה עוזב, הוא מתקשה להעביר את כמות הידע והניסיון אשר קיבל במקום עבודה זה וכך הוא בעצם לוקח איתו את הידע והניסיון שצבר. הידע שצובר עובד הוא הכרחי להצלחת העובדים בתפקידם ולכן יש לשמור על המשכיות הידע. נוסף על כך קיימים מספר קשיים העלולים לצוף כאשר נפעל לשיפור המשכיות הידע ושימורו, כמו למשל שינוי מבנה ארגוני בעבודה, או אי הכרה בבעיות ולכן חוסר דאגה להמשכיות הידע. בנוסף, כאשר העובדים עמוסים ועסוקים במטלות בעבודה אינם מעוניינים לפנות זמן עבור העיסוק בשימור והמשכיות הידע שכן זה גוזל להם זמן והעובד עצמו אינו רואה את התועלת עבורו אלא עבור הארגון.

 

בכדי לשפר את המשכיות הידע, הארגון יכול לפעול בדרך הבאה:

1. הגדרת הבעיה – הצפה והגדרה של הבעיה בצורה ברורה עם תמיכת נתונים סטטיסטיים. כך העובדים יבינו את מהות הבעיה ויתרמו לארגון בהנעת הפתרון.

2. תשתית מתודולוגית וטכנולוגית – יש ליצור תשתית מתאימה לשימור הידע בארגון, בהתאם לפעולות הארגון ואופיו וללמד את העובדים לעבוד עם תשתית זו.

3. עבודה משותפת – יש לעודד עבודה של עובדים ותיקים עם עובדים חדשים והעברת ידע בצורה מדורגת (מהפשוט למורכב), תוך עידוד מהצוות הניהולי על ידי תגמולים חיצוניים כמו קידום, בונוסים והוקרה, ותגמולים פנימיים כמו תחושת שייכות.

4. הסברה לעובדים – העובדים צריכים להבין כי המשכיות הידע בארגון הינו תהליך שלוקח זמן ודורש עזרה. יש להסביר לעובדים המתעדים את היתרונות בתיעוד הידע תוך הדגשה של חשיבות ואפקטיביות תיעוד הידע. בנוסף יש להפגין ולהביע הערכה והוקרה לעובדים שמוכנים לתרום עבור שימור הידע והמשכיותו.

למרות שבעיית המשכיות הידע הינה בעיה נפוצה בארגונים, ארגונים רבים אפילו אינם מודעים אליה, ולרוב גם אלה המודעים לבעיה לא משקיעים משאבים לפתרונה. מהמאמר אנחנו יכולים להבין כי השקעת משאבים בשימור המשכיות הידע יסייע בעתיד לחסוך משאבים רבים יותר לארגון מאשר ההשקעה בהמשכיות הידע.


מקור: Continuity Management מאת ד"ר מוריה לוי.

0 תגובות
ארגון לומד, למידה ארגונית, תחקירים
24/11/2019 20:10
עידן כהן

בעיות התחקירים בצה"ל



בצה"ל קיימת תרבות ארוכת שנים בביצוע תחקירים שנעשים בתדירות גבוהה ובנושאים רחבים כגון תחקירים מבצעים, בטיחותיים, ערכיים. יחד עם זאת, בדו"ח מבקר המדינה נמצא כי בצה"ל קיימת בעיה של ביצוע תחקירים לאירועים שקרו, בהרבה מקרים בוחר צה"ל לא לבצע כלל תחקיר ובמידה ומבוצע תחקיר לרוב הוא לא מפורסם. עולה השאלה האם הדרך שבה צה"ל מבצע תחקירים היא יעילה ומצדיקה את מטרתם העיקרית של התחקירים- ייעול ושיפור בארגון, שכן היום צה"ל אינו מבצע ומיישם את מלוא הלקחים מהתחקירים שלו.

 

הסיבות העיקריות לכך הן:


אי תחקור בסמיכות לאירוע - תחקיר חשוב להשגת השיפור ועליו להתרחש בסמוך לאירוע כאשר הזיכרון טרי אך דבר זה עלול להוות בעיה עבור ארגון גדול ומבצעי כמו צה"ל. לעיתים קיימים אילוצים או אירועים מבצעיים ולכן לא תמיד קיימת האפשרות לבצע את התחקיר בסמיכות להתרחשות האירוע. אי תחקור בסמיכות לאירוע יכול לגרור מצב בו לא מופקים לקחים כנדרש ולא מופקים כל הלקחים שהיו נדרשים - וזה עלול להוביל למצב בו אסונות חוזרים בשנית.

 

זיכרון ארגוני - בדו"ח מבקר המדינה נכתב כי בחיל המודיעין ל5 מבין 12 הנושאים המרכזיים בחיל אין תורה כתובה ומעודכנת, דבר שמהווה בסיס לתוכנית ההכשרה וההדרכה בחיל. אלו משפיעים על התנהלות חיל המודיעין ומערך ההדרכה בו ומשפיע על עיוותים במצבת כוח האדם של סגל ההדרכה בחיל וגורם לליקויים חמורים ומהותיים המקשים על הניהול והשליטה על סגל ביה"ס למודיעין. אם היה מקבץ מסודר של נהלים על נושאים חשובים ואוסף של לקחים מתחקירי עבר של אירועים דומים התנהלות ביה"ס הייתה יותר הגיונית ויעילה.

 

חשיפה ארגונית ואישית - בביצוע תחקירים אשמת האירוע עלולה להתפשט גם לדרגי הפיקוד הגבוהים יותר, מעבר לכך לעיתים הטיפול בלקחים המופקים מאירוע מסוים כרוכים בשינוי ארגוני, או בשינוי נהלים, או בהשקעת כספים שמקשים על המנהלים הבכירים ועל הארגון כולו. במקרה של צה"ל אלו יכולים להשפיע על ההתנהלות השוטפת של צה"לכמו כן, במהלך תחקירים מתגלים דברים לא נעימים למפקד או לחייל כך שהרבה פעמים אי ביצוע התחקיר או ביצוע חלקי שלו מגיע מהדרגים הנמוכים יותר לאור העובדה שאם יתגלה כי המפקד או הקצין שעה טעות או לא פעל לפי הנהלים יהיו לכך השלכות משמעותיות. החשש מהחשיפה שתוביל להשלכות גורמת לכך שאנשים נמנעים מלשתף על טעויות שהם עשו ובכך הטעות עלולה לחזור מכיוון שלא יהיה ניתן להפיק לקחים להבא.

 


 

כיצד לנהוג במפעילי מתקנים שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק?

 

לדעתי ניתן לסייג כל מקרה לגופו בהקשר סוג החומר והנזק שנגרםלפי האירוע המתואר מפעילי המתקן ראו את הגלאי כמטרד לאחר שלילה קודם היו הרבה התראות שווא והמשמרת לא התנהלה כשצריך בעקבות זה. בעקבות כיבוי הגלאי החומר היקר עלה על גדותיו ונשפך. בעקבות זאת התבזבז הרבה חומר וכסף. לפני הענשת המפעילים יש לבחון את האירוע, מדוע המפעילים לא פנו לממונה עליהם בכדי שהוא יקבל את ההחלטה, לא בהכרח שהם בעמדה לקבל החלטה כזאת שלסגור את הגלאי. לאחר תחקיר מסודר שבו יבינו מדוע התקבלה החלטה זאת, יש להחליט האם המפעילים יקבלו עונש או שאולי פעלו בדרך הנכונה. מנתונים יבשים של המקרה, נראה כי עליהם להיענשתחקיר באירוע זה הוא חיוני מכיוון שיכול לתרום בעתיד להבניית נהלים ברורים יותר במקרים כאלו ולנוהל של דיווח תקלה כזו בעתיד.

 

0 תגובות